#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן ס&quot;ד להוכיח דדירת האדם נקבעת לפי מקום לינה, (2) ומה הדחיה ?	"א. ממתני' דה' האוכלים אצל אביהם וישנים בביתם, דצריכים לערב אם יש אחרים עמם. ומשני דבמקבלי פרס שנו.<p></p><p dir=""rtl"">ב. מהא דשומרי פירות וכיו""ב אם דרכם ללון בעיר תחומם כהעיר, ואם במקומם כמקומם. ומשני דאנ""ס דאי הוו מייתי להו ריפתא להתם טפי הוי ניחא להו.</p>"	<br/>עירובין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנים, נשים, עבדים, תלמידים, המקבלים פרס, האם צריכים לערב ?	"בנים, אין צריכים בדליכא דיורים אחרים דאסרי.<p></p><p dir=""rtl"">מח' אי נשים צריכות ועבדים לא או להפך. [ומשום דעבדים שם אדונם עליהם, דכתיב ודניאל בתרע מלכא].</p><p dir=""rtl"">תלמידים, ספק ופשטו דא""צ.</p>"	<br/>עירובין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופנים בנים המקבלים פרס מאביהם צריכים לערב ובאיזה לא ?</p><p dir='rtl'>והאם יש לפשוט דחמשה שערבו צריך כ&quot;א ואחד להוליך עירובו למקו&quot;א ?	כשאין דיורים אחרים, או כשהעירוב בא אצלם שא&quot;צ ליתן פת, א&quot;צ לערב.</p><p dir='rtl'>כשיש דיורים אחרים ועירבו אצל האחרים, כ&quot;א צריך ליתן, דמיגו דאינהו אסרי הם מצריכים לערב.</p><p dir='rtl'>ואין לפשוט מכאן לה' שעירבו שיצטרך כ&quot;א לערב, דשאני הכא דמיגו דהני דיורים אסרי אינהו נמי אסרי.	<br/>עירובין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תלמיד האוכל בבקעה וישן בביהמ""ד, מהיכן מודדים לו עירובי תחומין ?<p></p><p dir=""rtl"">ומ""ש מהנותן עירובו אלפים אמה מהעיר ?</p>"	בי רב הולכים אחר מקום השינה, דאנ&quot;ס דהוי ניח&quot;ל גם לאכול שם אם היתה לו פת.</p><p dir='rtl'>ובנותן עירובו אחר פתו, דאנ&quot;ס דהוי ניחא ליה לישן שם אם היה יכול.	<br/>עירובין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן &quot;עירבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי מותרין בחצירות ואסורין במבוי ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן.&quot; מה הפירוש, וכמאן אתיא ?	עירבו רק בחצרות או נשתתפו רק במבוי אסורים בשני, אם נשתתפו גם במבוי מלבד החצר, מותרים כאן וכאן. וכר&quot;מ דאין סומכים על עירוב במקום שיתוף ולהפך.	<br/>עירובין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט דשכח אחד מבני חצר ולא עירב, מותרים כאן וכאן, ושכח אחד מבני מבוי ולא עירב, מותרים בחצר ואסורים במבוי ? ס&quot;ד ומסקנא.	לס&quot;ד איירי כשביטל, ומקשינן דבאחד מבני מבוי נמי יהני.</p><p dir='rtl'>ואין לומר דר&quot;מ [דס&quot;ל דאין שיתוף מועיל במקום עירוב] ס&quot;ל דאין ביטול רשות במבוי, דהא במעשה דצדוקי דר&quot;ג אמר דמהני.</p><p dir='rtl'>אלא דהא דאין סומכים על שיתוף במקום עירוב הוא שלא תשתכח תורת עירוב, וכאן שרובם עירבו לא תשתכח. [משא&quot;כ בסיפא דחצר שלמה שכחה, חיישינן שתשתכח, ריטב&quot;א].	<br/>עירובין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט מוקי רב למתני' דחצרות הפתוחות למבוי, דאיירי שלא היו פתוחות זו לזו ? לס&quot;ד ומסקנא.</p><p dir='rtl'>ולדבריו מה הכוונה עירבו ?	"לס""ד משום דאפשר להוציא את העירוב לא דרך פתח החצר למבוי, וכל כה""ג ל""ח שיתוף.<p></p><p dir=""rtl"">למסקנא משום דל""ח בתים וחצירות פתוחים לתוכו, אלא הכל כחצר אחת.</p><p dir=""rtl"">ועירבו דנקט היינו שכל חצר עירבה לעצמה, ומותרת עם עצמה.</p>"	<br/>עירובין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הוכיחו דשיתוף מבואות א&quot;צ להוציא דרך פתח החצר למבוי ? (3 בס&quot;ד ומסקנא) ?	"א. בעה""ב שהיה שותף לזה ביין ולזה ביין מהני, ודחו דאפקיה ועייליה.<p></p><p dir=""rtl"">ב. ממתני' דמזכה לשכניו לצורך השיתוף, ודחי באפקיה ועייליה.</p><p dir=""rtl"">ג. ממתני' דהיו מסובין דסומכים על הפת שעל השולחן משום עירוב ושיתוף.</p>"	<br/>עירובין דף עג		
